פרעה נסער/ שיר מאת: אהובה קליין©

פרטים

קטגוריה: פרשת מקץ

פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 17:45

נכתב על ידי Super User

כניסות: 899

פרעה נסער/ שיר מאת: אהובה קליין©

פרעה מלך מצרים

חולם ברצף פעמיים

תר אחר פתרונות

 מעיין בספרי חלומות.

כולו נסער כפעמונים

לוח ליבו זעזועים

חסר מנוח בנפשו

נואש מחשיבתו וחכמתו.

 בצר לו  יזמן החרטומים

 הידועים בחכמתם ונבונים

אך לא הואילו פתרונם

 כעצת אחיתופל כישלונם.

 כהרף עין לפתע

איש עברי בעל ידע

יפתור התעלומה ללא יגע

ביד  אלוקים פתרון ברגע.

הערה:השיר בהשראת פרשת מקץ[חומש בראשית]

פרשת מקץ- מדוע זכה יוסף לגדולה במצרים?

פרטים

קטגוריה: פרשת מקץ

פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 17:45

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1025

פרשת מקץ- מדוע זכה יוסף לגדולה במצרים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה מתוארים חלומותיו של פרעה ,החיפוש אחר פתרונם, התייעצות עם החרטומיםובסופו של דבר מציאת האדם הנכון לפיענוח החלומות.

הלוא הוא יוסף אשר עולה לגדולה בפרשה.

וכך התורה מתארת  את התנהגות פרעה בתום שני חלומותיו:"ויהי בבוקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא אתכל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה"[בראשית  מ"א, ה]

בהמשך שר המשקים מציע את יוסף המסוגל לפתור את החלומות:"ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתור לנו את חלומותינו איש כחלומו פתר.."[שם  מ"א,י"ב]

השאלות הן:

א] כיצד מתייחסת התורה אל פרעה?

ב] מה הייתה תגובתו של פרעה בתום שני חלומותיו?

ג] במה הייתה גדולתו של יוסף?

תשובות.

יחס הכתובים לפרעה.

רבינו בחיי מציין: כי התורה אינה מכנה את פרעה בשם: מלך,אלא רק בשמו הפרטי: פרעה. הטעם הוא: היות ופרעה חלם על היאור והחלום  מרמז על תחילת מפלתו, ויש גם רמז שבסופו של דבר ילקה במים - בעת יציאת מצרים. רק במקרה אחד פרעה מוזכר בשם: פרעה מלך מצרים- כאשר  הכתוב מזכיר  את הופעת יוסף  בפניו במטרה לפתור את חלומותיו:"ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפניפרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל- ארץ מצרים"[שם  מ"א,מ"ו]

והטעם לכך הוא: כי מעלת יוסף- היא סיבת מלכותו של פרעה, שהרי כל ארץ מצרים הייתה יכולה ללכת לאבדון לולא עצתו החכמה של יוסף.

רבינו בחיי מוסיף ואומר: כי הקב"ה  בכוונה הביא חלומות אלו על פרעה במטרה להפעים את רוחו ולסכל את עצת חרטומיו וחכמיו –וכל זה כדי לגרום ליוסף לעלות ולהתעלות למעלה גבוהה.האדמו"ר רבי אהרון מקרלין אמר לחסידיו: שישנו הבדל מהותי בין יעקב לבין פרעה,אצל יעקב נאמר:"וייקץ יעקב משנתו ויאמר:.."[שם כ"ח,ט"ז]זו דרכם של צדיקים, מיד כאשר מתעוררים מקיימים:"ויאמר"- מתפללים,מברכים ולומדים תורה.ואילו  פרעה בתום חלומו הראשון התהפך על צדו והמשיך לישון ולחלום.

תגובתו של פרעה בתום חלומותיו.

רש"י מסביר: פרעה היה מאד לא שקט כאשר התעורר בתום שני חלומותיו – נפשו הייתה מקשקשת כפעמונים.אצל פרעה נאמר: "ותפעם" ואילו אצל נבוכדנצר שגם הוא חלם חלום והוצרך לפותרו,עליו נאמר: "ותתפעם רוחו".                                                                     

רבינו בחיי שואל: יש לתמוה, כיצד יתכן הדבר שהחרטומים לא הצליחו לפתור את חלומו של פרעה שהרי תוכן שני החלומות מוכיחים על שבע שני שובע ושבע שני רעב,הפרות הן סימן לחרישה כפי שכתוב:"ורב  תבואות בכוח שור", והשיבולים מרמזות על קצירה.

מסתבר שהקב"ה סיכל את עצתם של חכמי פרעה והשיב את חכמתם לאחור, כפי שכתוב:"משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"[ישעיהו מ"ד] הקב"ה מנע מהם את היכולת לפתור את חלומות פרעה- על מנת לאפשר ליוסף להתעלות בגדולתו.הוכחה לכך בדברי הנביא:"אך אווילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה עצה נבערה".[ישעיהו י"ט]

ועוד נאמר:"ביקש לץ חכמה ואיןודעת לנבון נקל" [משלי י"ד]וההסבר: "ביקש לץ חכמה ואין"- זה חכמי פרעה"ודעת לנבון נקל"- זה יוסף.מכאן, נראה לי, לעניות דעתי, כי מכך  שהחרטומים לא הצליחו לפתור את החלום-  הדבר גרם לפרעה להיות נסער.

ולפי "ספרי דרוש": חלקו הראשון של החלום- על הפרות  רמז- בעתיד על מחסור  בשר לאכילה.דבר זה לא הדאיג את פרעה במיוחד שהרי באין בשר יאכל לחם לשובע.אבל חלקו השני של החלום על השיבולים- מרמז כי בעתיד לא יהיה לחם. דבר זה גרם לפרעה להיות מאד מודאג ולכן נאמר: "ותפעם רוחו".

הרמב"ן מפרש: פרעה חשב שיחלום עוד חלום -בפעם השלישית וכאשר ראה שלא חלם פעם נוספת נפעם רוחו, ומדוע נאמר:"וייקץ פרעה"? לפי שכתוב בספר השינה: שאם חולמים חלום, לאחר חלום ראשון בעניין אחר- איננו מתקיים, לכן התעורר וחשב עד הבוקר אולי  יראה חלומו בפעם שלישית, אבל בסופו של דבר  פרעה הבין שלשני חלומותיו ישנו פתרון אחד,לפי שנאמר: "וייקץ פרעה והנה חלום" וכאשר יוסף הובא לפניו אמר לו: "..חלום חלמתי ופותר אין אותו"[שם מ"א, ט"ו]והכתוב מדגיש: "..ואין פותר אותם לפרעה"- מכאן ניתן להבין מדוע פרעה היה נתון בדאגה.

גדולתו של יוסף

גדולתו של יוסף נבעה מתוך הכרתו שהכול מאת ה' ולכן אמר לפרעה: "..בלעדיי אלוקים יענה  את שלום פרעה"[שם מ"א,ט"ז]

רש"י אומר על כך: כי כוונת יוסף הייתה: החכמה לפתרון החלומות לא באה  מכוחותיו ,אלא מי שפותר-הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו והוא הנותן בפי יוסף את התשובה לפתור את החלום באופן שיהיה לרצונו ולטובתו של פרעה.התוצאה הייתה תגובתו של פרעה: "..אין – נבון וחכם כמוך"! ומיד  מינה אותו לאחראי על כלכלת מצרים, כפי  שאמר לו: "אתה תהיה על ביתי ועל- פיך יישק  כל עמי רק הכיסא אגדל ממך"[שם מ"א, ל"ט- מ]

על פי רש"י כוונת  פרעה הייתה: שיוסף יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד – פרעה  יהיה גדול ממנו ורק לו יקראו בשם: "מלך"משמעות הכיסא כאן- היא לא כיסא סתם, אלא מלוכה. כמו שנאמר: "ויגדל כסאו מכיסא אדוני המלך"[מלכים-א, א, ל"ז]

בהמשך פרעה מעניק ליוסף  את טבעתו ועל כך אומר רש"י: כי המשמעות היא ,להיות  שני בגדולה לצד המלך, הדרגה  השנייה בחשיבותה אחר המלך.הבגדים שהעניק לו:"בגדי שש אלו בגדי פשתן- הנחשבים לבגדים חשובים במצרים. הרביד שפרעה העניק ליוסף- זוהי שרשרת המורכבת מטבעות, טבעות. ולכן נקרא בשם זה, כי כל דבר שרצוף חלקים, החוזרים זה אחר זה- נקרא בשם רביד.

כמו שכתוב במשלי: "מרבדים רבדתיערשי". [משלי ז, ט"ז] והמשמעות: סידרתי חלקי מיטתי זה אצל זה.ובדומה לכך נאמר בלשון המשנה:"מוקף רובדין אבן"[מידות פ"א,מ"ח]הכוונה: שורות,שורות,של אבנים זו אצל זו. ועוד דוגמא בלשון המשנה:"על הרובד[הרביעי] שבעזרה"[מסכת יומא, מ"ג] ושם הכוונה  לקרקע עם רצף אבנים, זה אחר זה.

יוסף זכה גם למרכבת משנה- שהיא המרכבה השנייה אחר מרכבתו של המלך שמכבודה לנסוע לצד מרכבת המלך. מעתה  נקרא  יוסף  בשם: "אברך" הכוונה- שהוא שימש אב ביתו של המלך הממונה על  כל הדברים הנחוצים לבית המלך.

והמילה :"אברך" מורכבת משתי מילים:אב- רך- בלשון ארמית המשמעות: מלך ובלשון   הגמרא[בבא- בתרא ד] -לא מלך ולא בן מלך.כפי שאונקלוס תירגם- יוסף היה אב ביתו של פרעה.

ובדברי האגדה: דרש רבי יהודה כי יוסף המכונה בשם אברך מפני שהוא אב גדול ומופלג בחכמה אך צעיר בשנים.לעומתו , רבי יוסי סובר: אברך- מלשון ברכיים- לפי של מי שהיה נכנס אל יוסף היה כורע על ברכיו לפניו. היות והיה לו תפקיד חשוב להיות הממונה על ענייני מצרים.

לסיכום, לאור האמור לעילניתן להסיק: כי בניגוד לפרעה שתמיד היה מחשיב את עצמו כמלך  בעל גאווה, הרי  יוסף היה עניו וצנוע והכיר בגדולת ה'.וכאשר הובא לפני פרעה הדגיש לפניו כי  כל הפתרון הוא מאת ה'.התוצאה הייתה: כי פרעה הכיר בחכמתו ונתן לו תפקיד מכובד.

גדולתו של יוסף הייתה בכך :שהבין שאין הדברים נובעים מ"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא הכול מאת ה' יתברך, לכן  זכה לעלות לגדולה במצרים.

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

פרטים

קטגוריה: פרשת מקץ

פורסם בשני, 19 אוקטובר 2020 14:13

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1139

פרשת מקץ- פלאי פלאים-קשר לנס חנוכה-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת מקץ הנקראת בשבת חנוכה, פותחת   בחלומותיו של פרעה- הרואה מראות על שפת היאור.

חלום ראשון מתאר: שבע פרות יפות ומלאות נבלעות על ידי שבע פרות רזות ודקות מראה.

בחלום השני: שבע שיבולים דקות בולעות שבע שיבולים מלאות.

פרעה  אינו רגוע: "ותיפעם רוחו"  הוא מנסה לדלות את הפתרון לחלומותיו בקרב חרטומי מצרים וכל חכמיה, אך  ללא הצלחה.

לאחר שנואש מהם, לפתע - הקערה התהפכה על פיה, שר המשקים מגלה לו: מיהו האיש המסוגל לפתור את חלומותיו  ומכאן והלאה הכול מסתובב כסביבון לעידן  חדש:

פתרון החלומות והגשמתם,  גדולת יוסף ועלייתו , פגישת האחים...

השאלות הן:

א] מהן מסקנותיו של פרעה בעקבות פתרון החלומות על ידי יוסף?

ב] כיצד מתייחס יוסף אל אחיו במצרים?

ג] מהו החוט המקשר בין הפרשה לחג החנוכה?

יוסף פותר חלומות ופרעה מסיק מסקנות.

יוסף בחוכמתו מצביע על הקשר של אלוקים לחלומות פרעה עוד בטרם ניגש לפתרון: "ויען יוסף את- פרעה לאמור בלעדי אלוקים יענה את שלום  פרעה" [מ"א, ט"ז] בתום תיאור החלומות על ידי פרעה, יוסף מגיב:  "ויאמר  יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה, שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השיבולים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא: ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השיבולים הרקות שדופות הקדים יהיו שבע שני רעב: הוא הדבר אשר  דברתי אל פרעה אשר האלוקים עושההראה את פרעה" [מ"א, כ"ה-כ"ט]

 הפתרון: בתחילה יהיו שבע שנים טובות במצרים-הכול יהיה בשפע, אך בתום תקופה זו-תהיינה שבע שנות רעב.

יוסף מדגיש ,כי בכך שלשני החלומות פתרון זהה , הדבר מוכיח: "כי  נכון הדבר מעם האלוקיםוממהר האלוקים לעשותו"[שם מ"א, ל"ב]

רבינו בחיי אומר: כי יוסף מתכוון : שהכוח – החכמה והבינה  מגיעים אליו מאת ה', ומנגד פרעה ועמו הרשעים היו כופרים בהשגחה, מאמינים בכוכבי הלכת המנהיגים את העולם ופרעה שהיה כה גשמי והייתה לו משיכה לחומר- לטבע וליסוד , גשמיותו רמוזה בשמו: פרעה = עפר.

לכן ה' הראה לו חלומות המתבססים על היסודות: מים ועפר, שבע הפרות עולות מיסוד המים ושבע השיבולים גדלות מתוך יסוד העפר. ויש בהם רמז לשובע ולרעב  וזהו  נס ההשגחה על  הטבע, כמו שנאמר בראש השנה: "איזו לרעב ואיזו לשובע.." כאן מטרת אלוקים הייתה להוכיח לפרעה שהיה עושה עצמו אלוה-כי מי ששולט על הכוכבים והטבע זה הקב"ה בכבודו ובעצמו.

רוב המפרשים אומרים :כי הצלחתו של יוסף בפתרון החלומות נובעת מתוך הכרתו - כי יש פעמים בחלום מראה נבואי וכל זה מתוך אמונתו באלוקים וסייעתא דשמיא.

פרעה משתכנע  כי אכן יוסף פתר נכונה את חלומותיו ובהתפעלותו אומר: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"! "אין נבון וחכם כמוך"!

פרעה ממנה אותו למשנה למלך, מעתה הוא אחראי על כלכלת מצרים, הוא מעניק לו טבעת, בגדי שש ושרשרת זהב על צווארו והוא זוכה אף למרכבה השנייה אחר מרכבת פרעה, דבר המצביע על גדלותו.

מעתה איש לא ירים ידו ורגלו בלעדי  רשותו של יוסף ופרעה מכנה אותו בשם: "צפנת פענח".

הדבר מעורר התפעלות, איך אלוקים מסובב את כל ההתרחשויות -עד כי יוסף שהיה בבור נחשים ועקרבים ובהמשך נמכר לישמעאלים כאחד העבדים, לבית הסוהר יגיע בעבור אשמת שווא והנה פלאי פלאים: מהפך, הוא מתעלה לגבהים.

יוסף ואחיו.

בעת הפגישה בין האחים  ליוסף, חל שינוי לטובה: "ויוסף השליט על- הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה" [שם ,מ"ב, ו]

כאן יוסף עולה  כמה מדרגות , האחים שבעבר זלזלו בו ורמסו את כבודו, כעת משתחווים לפניו .

רש"י אומר : כי האחים השתחוו-ממש, השתטחו  לפניו על פניהם וכל השתחוות במקרא היא: בפישוט ידיים ורגליים.

לעומת האחים, יוסף מתנכר אליהם- עושה עצמו זר ונוכרי, דיבר איתם בחומרה ובלשון קשה.

הוא הכיר אותם היטב מפני שכאשר נפרד מהם לאחרונה, הם היו בעלי זקנים ולכן לא השתנו מראה פניהם.

אך האחים לא הכירהו, היות והוא היה אז נער ואילו כעת לפניהם אדם בוגר בעל זקן.

ומדרש אגדה-על פי חז"ל: כעת - כאשר אחי יוסף היו זקוקים לעזרתו וחסדו, היה באפשרותו להזיק להם, אך הוא זיהה אותם כאחיו ועל כן ריחם עליהם. לא כן אחיו, כאשר יוסף נפל בידם, לא ריחמו עליו כאח ומכרוהו כעבד.

יוסף נזכר בחלומותיו ,כעת הם קורמים עור וגידים.

הוא מחמיר ומאשים אותם: "מרגלים אתם לראות את ערוות הארץ באתם"

על פי רש"י: יוסף מגיע למסקנה זו - לפי שהאחים לא נכנסו יחדיו דרך שער אחד, אלא דרך עשרה שערים בדומה להתנהגות מרגלים.

הוא חוזר ומאשים אותם בריגול, על כך רש"י מביא מדרש: לפיו -יוסף מתכוון להגיד להם: באתם  למצוא את אחיכם, אם תמצאו אותו תהיו מוכנים לפדותו תמורת כסף רב ?ענו לו: כן אנחנו מוכנים לפדותו גם בממון רב. אמר  להם: ואם יסרבו להחזיר לכם את אחיכם בכל דרך שהיא, אמרו לו : אנחנו מוכנים להרוג את אותו אדם שמחזיק בו. או להיהרג בעבורו, זאת הייתה מטרת הגעתנו לכאן, אם כך אמר יוסף: צודק אני בדברי שבאתם לכאן על מנת לעשות רעה ולהרוג, אתם מודים בכך.

יודע אני זאת לפי שאני מנחש בגביע שלי[המגלה לו כביכול נסתרות]הרי שניים מכם הרגתם עיר שלמה- התכוון לשמעון ולוי-שהרגו את אנשי שכם כנקמה  על מעשה דינה.[שם ל"ד]

האחים מביעים חרטה על מעשיהם:". .אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"[שם מ"ב, כ"א]

יוסף שומע את אחיו ואת דברי ראובן, הוא מתמלא רחמים , מתרגש ומגיע לידי בכי.

הוא בוחן את אחיו אם דוברי אמת הם- בכך שהוא אוסר את שמעון ושולח את אחיו.

יוסף מצליח ,בסייעתא דשמיא ,להשיג את מבוקשו לגרום לכך שיביאו את בנימין –אחיו הקטן. במיוחד לאור מצב הרעב בארץ ישראל.

האחים– מתחייבים להשיבו בריא ושלם אל אביהם ובתוכם יהודה המבטיח שהוא ערב לכך שישיב את בנימין חי ובריא.

יעקב משתכנע ואומר:" .. אם כן זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאות ולוט בוטנים ושקדים: וכסף משנה. .ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל-האיש" וכל זאת בתוספת ברכות.

הפרשה מסתיימת עם סיפור הגביע ,מציאתו בשק בנימין, למרות דברי יהודה כי כל האחים מוכנים להיות עבדים, יוסף טוען כי רק  האיש שהגביע נמצא בידו הוא יהיה לו לעבד.

הקשר לחג חנוכה.

לאור עיון עמוק בפרשה ,ניתן להבחין , איך הקב"ה מגלגל את כל הדברים בדומה לסביבון האהוב על הילדים  בחג החנוכה-שפעם נופל על צד זה ופעם בצד אחר.

כדוגמת הנס הגדול שאירע למכבים, בעוד שהיוונים גזרו גזרות קשות  על היהודים-במטרה לפגוע בהם רוחנית, לנתק אותם מהתורה הקדושה. בסוף כל המצב התהפך ובזכות אלוקים וגבורת המכבים נעשו ניסים ונפלאות.

אף כאן ,ניתן לראות הלכה למעשה ,כיצד יוסף שאחיו  קנאו ובגדו בו, כעת  התעלה לגדולה, הם מכבדים אותו והוא מצליח לשלוט עליהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק, כי גם אם  היום עם ישראל -בדומה ליוסף, נמצא בתקופה קשה,. אין לאבד את התקווה והאמונה.

ימי החנוכה באים להזכירנו: כי אין ייאוש בעולם וישועת ה' כהרף עין -"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" אמן ואמן..

פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?

פרטים

קטגוריה: פרשת מקץ

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:16

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1106

פרעה חולם

פרטים

קטגוריה: פרשת מקץ

פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:16

נכתב על ידי Super User

כניסות: 1063