- פרטים
-
קטגוריה: פרשת וארא
-
פורסם בשלישי, 20 אוקטובר 2020 18:04
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 922
פרשת וארא - פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשה זו מתארת חלק מהמכות שהקב"ה הנחית על מצרים , אך בטרם התוכנית תצא לפועל, מקבל משה הנחיות מבורא עולם.
"ויאמר ה' אל- משה ראה נתתיך אלוקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל- פרעה ושילח את בני- ישראל מארצו: ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים: ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את - ידי במצרים והוצאתי את צבאותיי את- עמי בני- ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים: וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על- מצרים והוצאתי את בני- ישראל מתוכם: ויעש משה ואהרון כאשר ציווה ה' אותם כן עשו:" [שמות ז, א-ז]
השאלות הן:
א] כיצד מתבטאת מנהיגותו של משה - כלפי פרעה?
ב] מדוע ה' הקשה את לב פרעה?
ג] מהי מטרת המכות במצרים וכיצד ה' נהג עם ישראל?
תשובות
מנהיגותו של משה.
רבינו בחיי מסביר: כי הקב"ה מודיע למשה שלא יחשוש שמא פרעה לא ישמע לדבריו, לפי שמשה יהיה גדול מעליו ואהרון אחיו יסייע לו בדיבור. בעוד פרעה היה עושה את עצמו אלוה, כפי שנאמר ביחזקאל על פרעה : "לי יאורי ואני עשיתני" [יחזקאל כ"ט] לכן אמר ה' למשה: "ראה נתתיך אלוקים לפרעה" פרעה שעושה עצמו אלוה, אתה משה תהיה אלוה עליו והוא אינו כלום.
רש"י מפרש : יש בדברי ה' לשון מרות- כלומר משה ישלוט על פרעה , יהא רודה בו על ידי מכות וייסורים.
ה' מקשה את לב פרעה.
רבינו בחיי אומר: רבים הם השואלים: אם הקב"ה מראש רצה להקשות את ליבו של פרעה, מדוע היה צורך להביא על מצרים את עשרת המכות? הרי הקב"ה אינו עושה עוולה?
התשובה לכך: שפרעה נחשב לרשע וחוטא- ובמה התבטא חטאו? בכך שאמר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו" והיה גם רשע וכופר, לכן ה' מנע ממנו דרכי תשובה , ה' דאג שפרעה יסרב לשלח את עם ישראל, כי אם היה חוזר בתשובה ומשלח את העם מיד ,אי אפשר היה להענישו אותו ואת עמו. הראיה- מאנשי נינווה שעשו תשובה ואז ה' לא הענישם, כפי שמסופר בספר יונה.
ועוד פירוש של רבינו בחיי: קשיות הלב של פרעה נרמז למשה כבר בהתרחשות הסנה הבוער, כפי שהכתוב מתאר: "וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל" התורה המשילה את ריבוי הצרות והמכות באש ואת פרעה המשיל בשיח קוצני – שהוא הסנה, וכך ה' רמז למשה שעתיד להקשות את ליבו של פרעה שלא ייכנע מיד מפני המכות- כשם שהסנה לא נשרף בעקבות האש.
רש"י מסביר :כי ה' הקשה את לב פרעה בכוונה - כדי להראות את אותות וגבורות ה' בהמשך וכך מידתו של הקב"ה שמביא פורענות על האומות - כדי שעם ישראל ישמעו וייראו כפי שנאמר :" הכרתי גויים נשמו פנותם, החרבתי חוצותם" [צפניה ג, ו]ועוד כתוב: "אמרתי אך תיראי אותי, תיקחי מוסר" [שם ז']
מטרת עשרת המכות והיחס לישראל.
בנוסף למטרת העונש על פרעה, תפקיד עשרת המכות היה ללמד את פרעה ולהוכיח לו את יסודות האמונה בה',בעוד שפרעה כפר במציאות ה'.
רבי יהודה מחלק את המכות לשלוש קבוצות: דצ"ך,עד"ש, באח"ב. בספר "נתיבות שלום" ישנו הסבר יפה לחלוקה זו:
דצ"ך- במכות אלה ה' רצה להוכיח את שליטתו על האדמה והם: דם, צפרדע וכינים.
עד"ש- ערוב, דבר, שחין - כאן המטרה להראות את שליטתו של ה' על דברים שנמצאים מעל האדמה: כגון: אנשים, בהמות וחיות.
באח"ב- ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות - באמצעות מכות אלה הקב"ה הוכיח את יכולת שליטתו באוויר השמים מעל הארץ.
וכל זה בא להוכיח לפרעה כי השולט היחידי בטבע- הוא ה' ויש בכוחו גם לשנות מעשה בראשית וזאת בניגוד לדמיונו של פרעה שדימה עצמו לאלוה.
לגבי שלושת המכות: ערוב, דבר, ברד- הכתוב מציין שלא הופיעו בארץ גושן ולכן לא פגעו בעם ישראל.
אבן עזרא טוען : כי במכות שלא נתפרש שהיהודים הופלו בהם לטובה כנראה שהם גם נפגעו מהם והכוונה למכות הדם, הצפרדע והכינים.
וכל זה מפני שמכות אלה אינן מסוכנות ולכן הן היו כלליות למצרים ולישראל כאחד ורק המכות הקשות: ערוב, דבר, ברד- לא פגעו בישראל.
לדעת הרמב"ן: ישראל לא נפגעו בשום מכה!
המשך חכמה אומר: כי מצרים הייתה אז הממלכה הגדולה ביותר לכן נבחרה כדי להדביר את הדעות הכפרניות בה' ולהחדיר את האמונה בה' ,אך בנוסף הייתה גם מגמה חינוכית לישראל שהיו שקועים בגלות מצרים כי כל מכה שניחתה על מצרים - באותו זמן גאלה את ישראל מטומאת מצרים ועקרה מהנשמה דעות כפרניות.
הרבי מקוצק אומר: עשרה מאמרות – הן עשרה שערי בינה כנגד עשר המכות. וכל מכה ומכה גאלה מאמר אחד לישראל, לדוגמא: מתוך :"יהי חושך" - נולד: "יהי אור"- בדעות במעשים ובאמונה.
לסיכום, לאור האמור לעיל אנו רואים כי : הקב"ה העניק כוח מיוחד למשה כדי שירדה בפרעה. מנגד הקשה את ליבו של פרעה - כדי להביא אותות וגבורה לעיני כול ולהראות מיהו השליט היחיד על כל היקום.
את ישראל ה' לא נטש בגלות והגן עליהם מפני המכות ולכן ניצלו מכל פגע. יש בכך נסי ניסים ופלאי פלאים- של יד ה'.
גם בימינו ולנצח נצחים נאמר: "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"[תהלים,צ"ד,י"ד]
מי ייתן כשם עם ישראל נגאלו מגלות מצרים כך יגאלו לעתיד לבוא, כנאמר: " כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"
- פרטים
-
קטגוריה: פרשת וארא
-
פורסם בראשון, 18 אוקטובר 2020 14:20
-
נכתב על ידי Super User
-
כניסות: 1360
פרשת וארא- מה מסתתר במי היאור?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו, הקב"ה מכין את משה כי שליחותו לא תהיה קלה ועליו לעמול קשה בסיוע אחיו אהרון-
כדי לסלול את הישועה לעם ישראל היציאה -מעבדות לחירות.
וכך התורה מתארת את דברי ה' למשה:
"ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם:לך אל פרעה בבוקר הנה יוצא המימה וניצבת -
לקראתו על שפת היאור, והמטה אשר נהפך לנחש תיקח בידך,ואמרת אליו ה' אלוקי העברים שלחני אליך לאמור:
שלח את עמי ויעבדוני במדבר והנה לא שמעת עד כה"[שמות ז,י"ד-י"ז]
א] מדוע ה' שולח את משה לפגוש את פרעה דווקא על שפת היאור ולא בארמונו?
ב] כיצד משמש היאור למודל של הכרת הטוב?
ג] איך התנהל הקשר בין הקב"ה למשה, לעומת הקשר בין ה' ליתר הנביאים?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י:פרעה היה עושה עצמו אלוה, טוען ומשתבח כי אינו צריך לנקביו,על כן היה הולך מידי בוקר ליאור בזמן-
שהוא נצרך לכך.
עצם הליכתו של משה לשם ודאי הפתיעה את מלך מצרים.
אבן עזרא אומר: כי מנהג מלך מצרים היה לצאת בתמוז ואב לשפת היאור -כי בתקופה זו היה גודל היאור- ופרעה היה מסתקרן לראות ולבדוק כמה מים נוספו.
ויש לי חידוש משלי:היאור מכיל בתוכו את המילים:אור,ראי,ראוי,
היאור הוא ראי-המשקף את מעשיו ומידותיו של אותו אדם הבא במגע עם המים באופן ישיר או שהוא קרוב למים.
דוגמת משה,כאשר היה תינוק- ביתו התמלא אור,כי צדיק היה והוא היה גם ראוי שהיאור יגן עליו מפני גזירת פרעה.
וכך היה מוגן בתוך התיבה הקטנה,בעוד אחותו משקיפה עליו מרחוק ושומרת עליו, ולבסוף ניצל.
לעומת זאת,פרעה שהיה רשע והלך ליאור,היאור ששימש כראי-מידותיו השליליות של פרעה השתקפו במים והוא היה ראוי לעשרת המכות.
משה אשר נפגש איתו על שפת היאור הבחין במידותיו הרעות.
התשובה לשאלה ב]
לפי הסבר רש"י:במכת הדם ובמכת הצפרדע- ה' אומר שאהרון ייקח את המטה ויכה בו את היאור ולא משה, מהסיבה:
היאור הגן עליו כאשר היה תינוק בתיבה ומרים אחותו השגיחה עליו מרחוק.
לכן, משה היה צריך להכיר טובה ליאור ולפיכך התפקיד ניתן לאהרון.
מכאן ניתן ללמוד את עניין הכרת הטוב,אם יש להכיר טובה לטבע דומם כמו היאור –דוגמת
משה שאינו מכה עליו,קל וחומר שגם האדם חייב להכיר טובה לזולתו בעת הצורך.
התשובה לשאלה ג]
הרמב"ם בספר המורה חלק ב,ל"ה וגם בספר המדע מתאר את ארבעת ההבדלים הקיימים בין נבואת משה
לבין שאר הנביאים:
א] בעוד שאצל יתר הנביאים התגלות ה' הייתה בחלום הרי אצל משה הייתה ההתגלות -בעודו ער.
כפי שכתוב:"ובבוא משה"
ב] אצל שאר הנביאים הנבואה הגיעה על ידי מלאך,אך אצל משה-פנים אל פנים.
ג] בעוד שכל הנביאים נרעדו והתמוגגו בעת הנבואה-אצל משה הנבואה הייתה כמו איש המדבר עם רעהו.
ד] אצל יתר הנביאים, הנבואה הגיעה בזמנים מסוימים ואילו אצל משה -בכל עת וזמן שחפץ בכך.
כמו שנאמר:"עמדו ואשמעה"
כמו שנאמר על צד ההגדה:"ולא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו השם פנים אל פנים"
רבינו בחיי אומר:אצל משה רבינו היו התגלות של ניסים ונפלאות באופן גלוי-לעומת ניסים נסתרים שהופיעו אצל קודמיו.
הרמב"ן אומר:הניסים שהופיעו לאבות-הופיעו בתוך כיסוי של טבע,גם השכר והעונש על מצוות,או חטאים-הם ניסים החבויים בתוך הטבע.לא כן אצל משה.
החוקר ר' יצחק קארו בספרו:"תולדות יצחק"אומר:
אצל האבות ה' גילה את שמו המפורש-וזאת במסגרת ידיעה בלבד
ולא בהמחשה.
אבל אצל משה -ה' מעוניין להמחיש את האלוקות ושואף להראות בריאה יש מאין.לדוגמא:
ה' מראה איך צורה דוממת של משה הופכת לתנין.
התנינים של חרטומי מצרים- היו אך ורק אחיזת עיניים,המטה של משה היה בולע את מטותם,ובצורה זו-
מומחשת לפניהם יצירתו של חומר חדש.
לגבי האבות,ה' אומר:"ושמי ה' לא נודעתי להם"-הכוונה בפועל ובהמחשה.
לא כן אצל ישראל,הם יראו:"אני ה'.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה כי היאור שימש כראי לאנשים שבאו במגע איתו,הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית,משה שהיה צדיק היה ראוי להגנה בתיבה אשר שטה על היאור,אך פרעה הרשע-מעשיו ומידותיו גרמו לו להיענש על ידי עשרת המכות.
המפגש בין משה לפרעה ביאור היה בו משהו סמלי,מפגש בין הרוע-שהוא פרעה לבין הטוב והנעלה שהוא משה.
ולכן משה גם לא היה יכול להיות כפוי טובה כלפי היאור,לפיכך את ההכאה על היאור ביצע אהרון אחיו ולא הוא.
משה גם זכה להיות גדול הנביאים,כמו שנאמר עליו:"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים:
לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים..."[דברים ל"ד,'-י"ג]