פרשת קורח

פרשת קורח/ הידעתם- כי פלאי פלאים גנוזים בקטורת?/מאת: אהובה קליין.

פרשת קורח/ הידעתם- כי פלאי פלאים גנוזים בקטורת?/מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במחלוקת קורח ואנשיו, הבאים לפני אהרון ומשה בטענות - כפי שהתורה מתארת :
"וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' ?"
ובהמשך תגובתו של משה:
"וישמע משה וייפול על פניו וידבר אל קורח ואל כל עדתו לאמור וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו" 

משה מציע לקחת מחתות קטורת: 
"זאת עשו קחו לכם מחתות קורח וכל עדתו ותנו בהן אש ושימו נעליהן קטורת לפני ה' מחר והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש רב לכם בני לוי"[ במדבר ט"ז,ה-ז] 

השאלות הן: 
א] מה היו עיקר טענותיהם של קורח ואנשיו? 
ב] מה הייתה תגובתו של משה ומדוע? 
ג] מדוע משה אמר להם לקחת ,דווקא,מחתות עם קטורת?[מחתות- כלים כדוגמת מחבת ובו נותנים גחלים[ 

התשובה לשאלה א] 
לפי הסברו של רש"י: כוונתו של קורח הייתה כי משה לקח לעצמו יותר מידי גדולה, הרי כולם שמעו את התורה בהר סיני- לפיכך כולם קדושים, אם כן מדוע משה לקח לעצמו מלכות ולאחיו- אהרון לקח גם כהונה? לפי רבי שמואל דויד לוצטו: קורח היה סבור כי מאז שהוקם המשכן והתקיימו העבודות במקום- הרי יכול כל אחד להיות כוהן ונביא בלעדי משה ואהרון, לכן קורח ועדתו אומרים למשה: די לכם שהשתררתם עד היום. עד כה היינו זקוקים לכם, אך לאחר הקמת המשכן- אין אנו זקוקים לכם,"כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' " 

התשובה לשאלה ב] 
תגובתו של משה לטענות קורח ואנשיו הייתה אולי בלתי צפויה, הוא נפל על פניו, הוא היה המום, על כך אומר רש"י: כי הדבר היה חמור מאד מפני שזו לא הייתה המחלוקת הראשונה בעם, אלא הביזיון חזר על עצמו פעם רביעית. 
וקדמו לכך החטאים : חטא העגל, המתאוננים, המרגלים. 
בהמשך רש"י מביא משל: מעשה בבן מלך שחטא כלפי אביו, בא אוהבו ופייס אותו[השפיע על המלך שיסלח לבנו] כמה פעמים עד פעם שלישית, אך בפעם הרביעית נתרשלו ידיו של האוהב כלפי בן המלך- כי חשב שהמלך לא יסלח יותר. 
והנמשל ברור, משה הבין כי הגיעו מים עד נפש אחרי כל החטאים שקדמו למחלוקת זו, הכול נבע מתוך מידות רעות- מתוך קנאה ושנאה.כיצד יתחנן לפני ה' שיסלח לחוטאים? לכן נפל על פניו. 
התשובה לשאלה ג] 
לפי דברי רש"י: רצה משה להסביר להם כי אצל הגויים יש הרבה כמרים וכולם מתאספים במבנה אחד,
לעומתם לעם ישראל ישנו ה' אחד, אהרון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכוהן גדול אחד ואילו הם -מאתיים חמישים איש- מבקשים כהונה גדולה. 

לפיכך אמר להם :לקחת קטורת כי היא הייתה חביבה ביותר בהשוואה ליתר הקורבנות., אך סם המוות נמצא בה, כאשר נעשה בה שימוש ללא ציווי מאלוקים, בדומה למה שקרה לנדב ואביהוא נשרפו - מפני שלא נהגו לפי צווי ה' ,אלא על דעת עצמם.
אולם,הקטורת היא גם סם חיים כאשר היא על פי צווי אלוקי.
ורק האיש אשר ה' יבחר בו הוא הקדוש, משה רצה להעמיד אותם על חומרת העניין כדי שיזהרו, מי שלא יבחר על ידי ה' עונשו מוות[לפי מדרש רבה]
לפי הזוהר: הקטורת נובעת מהמילה בארמית:קטרא- והמשמעות שלה =קשר ואילו המילה קורבן השורש שלה: קרוב- הקורבן תפקידו לקרב את העולמות זה לזה והקטורת תפקידה לקשור אותם יחדיו- קושרת את העולמות זה לזה- היא מסוגלת לחבר את האנשים מחדש זה לזה לאחר שהיה ביניהם נתק בשל לשון הרע.
לכן כאשר קורח גורם למחלוקת בעם וזורע פירוד- התיקון לכך הוא דווקא על ידי הקטורת שנעשית בציווי ה' או, על ידי משה עבדו.
בהמשך הפרשה ניתן לראות דבר מדהים, לאחר שקורח ואנשיו נבלעו באדמה- למחרת מופיעים עדת ישראל בטענה כי אהרון ומשה היו אשמים במות החוטאים כפי שכתוב:"...אתם המיתם את עם- ה'"
העונש לא איחר לבוא- הייתה מגפה בעם, אך בסוף בעזרת הקטורת הייתה כפרה לעם והמגפה נעצרה.
למסקנה מעניינת מגיע רבי יוסי:"אין דבר חביב לפני הקב"ה כקטורת, שעומדת לבטל כשפים ודברים רעים מבית.
דבר זה נגזר מלפני הקב"ה:שכל מי שמכוון וקורא בכל יום פרשת הקטורת – ינצל מכל הדברים הרעים וכשפים שבעולם...אמר רבי שמעון: אם היו יודעים האנשים כמה חשוב מעשה הקטורת לפני הקב"ה- היו נוטלים כל תיבה ותיבה ממנו והיו מעלים לה להיות עטרה על ראשם,ככתר זהב".
מתוך הפרשה ניתן ללמוד- כי כוח מיוחד טמון בקטורת ממש, פלאי פלאים, וכשם שיש בה כוח חס ושלום להמית- כאשר הדבר בניגוד לרצון ה'- כך יש בה כוח להחיות - כאשר הדבר בצווי עליון ויש בה סגולות מיוחדות ונעלות.

מחלוקת/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מחלוקת לשם שמים
זכה טהורה כמים
דוגמת הלל ושמאי
עמידה בכל תנאי.

מחלוקת הזורעת פורענות
מנת חלקה צער ובכות
דוגמת קורח ואנשיו
מערבולת שקר וכזב.

בזכות קטורת בשמים
העולה ומזעזעת רקיעים
מפזרת מהרה ערפילים
מגלה אמת אלוקים.

השיר בהשראת פרשת קרח, חומש במדבר

קרח ועדתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ק

קרח זורע פירוד בלבבות
מבעיר בערה בנחלת מרגליות
רוחו נוסקת גבהים
חותר כוחות עליונים.

אל ההנהגה יישא רגליו
שובל עדה שלמה אחריו
מעלה קושיות טיעונים
לשונו דין ודברים.

בעורקיו זורמת גאווה
נפשו דבוקה תאווה
עיניו בוהקות קנאה
צמא כבוד והנאה.

במו ידיו כורת ענף
כהרף עין עלה נידף
נישא ברוח קדים
מתמוסס נרקב במעמקים.

השיר בהשראת פרשת קרח, חומש במדבר

פרשת קרח- מיני עונשים על קורח ועדתו- כיצד?/ אהובה קליין.

פרשת קרח- מיני עונשים על קורח ועדתו- כיצד?/ אהובה קליין.

 

פרשת קרח בראשיתה- מספרת על מחלוקת קרח ועדתו, קרח אוסף מאתיים חמישים איש ודורש כהונה ממשה ואהרון.
המחלוקת נובעת בעיקר משלושה טעמים: קנאה, כבוד, תאווה.

וכך מתארת התורה את המחלוקת:"וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם: רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?

מתעוררות כאן כמה שאלות:

א] מה היו התלונות העיקריות של קרח ועדתו?
ב] מדוע מוזכרים דווקא מתוך המאתיים חמישים איש- דתן ואבירם?
ג]האם כל המורדים נענשו באותו עונש?
ד] מדוע במסכת אבות נאמר: מחלוקת קרח ועדתו:"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים: ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים,..ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח ועדתו" [מסכת אבות ה,י"ז] הרי היה מן הראוי לציין: מחלוקת קורח ומשה?

ישנה תשובה אחת לכל השאלות:

מתברר, למרות שכולם נקראו בשם עדת קורח, הם לא היו מאוחדים בדעותיהם, אלא , נחלקו לשלוש קבוצות ולכל קבוצה טענה משלה.
קרח ומשפחתו מרדו מפני:"שנתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל" כוונתו הייתה למרוד במנהיגות- היינו במשה ואהרון כמו שנאמר:
"ומדוע תתנשאו על קהל ה' "? [במדבר ט"ז,ג]

מאתיים וחמישים ראשי הסנהדראות- לא מרדו בהנהגה כלל, אלא התנגדותם הייתה על סוג השלטון- בו לא היה להם בתור ראשי סנהדראות - כוח של מנהיגות והשפעה על העם.
השלטון הזה היה בעיניהם דיקטטורי , והם כנציגי העם היו סבורים כי גם להם הזכות להיות מנהיגים משפיעים.

לעומתם: דתן ואבירם התנגדו לכל שלטון- מכל סוג שהוא, הם שאפו למצב של אנרכיה- לחופש מוחלט- איש הישר בעיניו יעשה.אין דין ואין דיין.

מכוון שכל קבוצה נלחמה כנגד משהו אחר, לכן גם העונשים היו שונים מקבוצה לקבוצה- כפי שמסבירה זאת הגמרא: סנהדרין [ק י]
הגמרא מדייקת בלשון התורה ומסיקה מהנאמר בפסוק:"ואת כל האדם אשר לקרח"
אומר על כך רבי יוחנן:"קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופים[ אלא, במגפה מת] שהרי לא נאמר בפירוש שקורח נבלע באדמה,
וגם לא היה מן השרופין שהרי כתוב:"באכול האש את חמישים ומאתיים וגו' [במדבר כ"ו]- ולא קורח"

מכאן המסקנה שהיו שלוש סוגי מיתות:
א]מוות במגפה- קורח ומשפחתו.
ב] מוות שנבלעו באדמה-אלו דתן ואבירם.
ג[ מוות בשרפה- אלו מאתיים וחמישים סנהדראות.

כעת נבין מדוע הוזכרו דווקא :"דתן ואבירם" מתוך כל העדה- באופן מיוחד.
לגבי "דתן ואבירם" מבאר ר' אברהם מנחם רופא בפירושו:"מנחה בלולה": דתן ואבירם לא היו שייכים לשבט לוי ולכן לא הייתה להם סיבה להשתתף עם קורח יחדיו באותה טענה, אלא , מטרתם הייתה רק לעורר מדנים- להרבות מחלוקת והפקרות בתוך עם ישראל.

מסיבה זו ,התורה מציינת אותם לגנאי כמו שכתוב:""הוא דתן ואבירם, קרואי העדה, אשר היצו על משה ואהרון בעדת קורח בהצותם על ה'" [במדבר כ"ו,ט]

מכאן ניתן ללמוד- מה סופה של מחלוקת שלא לשם שמים, היא יכולה להתחיל עם משהו מוצדק - כמו שטען קורח על נישיאותו של אליצפן בן עוזיאל, אך עד מהרה המחלוקת מגיעה למימדים איומים- כדוגמת מחלוקת:"דתן ואבירם"- מחלוקת של הפקרות.

לכן נאמר: מחלוקת קורח ועדתו- במסכת אבות ולא נאמר מחלוקת קורח ומשה.

יהי רצון שלא יהיו עוד מחלוקות שלא לשם שמים- אלא עם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כדוגמת מעמדם בקבלת התורה בהר סיני.